פסק-דין בתיק תא"ק 170098-09

התביעה עוסקת בהלוואה, שהוענקה על-ידי משפחת סבירסקי (להלן: "התובעים") לנתבע גדעון מיכאלי (להלן: "מיכאלי").

מדובר בהלוואה שהוענקה, לפי טענת התובעים, בשבע הזדמנויות שונות, על פני השנים 1995, 1996, 1997 ו- 2001, בסכום קרן של כ- 280,000 ש"ח. לפי גרסת התובעים, לא פרע הנתבע את ההלוואות ולפיכך, יש לחייבו בהשבתן, בצירוף ריבית  על-פי חוק פסיקת הריבית ובתוספת ריבית והפרשי הצמדה, ממועד הפירעון ועד להגשת התביעה.

כנגד זאת מעלה מיכאלי טענת התיישנות. לחילופין טוען הוא, כי היקף ההלוואות שונה מכפי הנטען  וכי אלה נפרעו באמצעות תשלומים שונים שביצע, הכוללים תשלומי שכירות, תשלומי ביטוח אישיים ותשלומי ביטוח מבנה.

שאלת כשירותו של התובע מס' 1 (להלן- "אמריה") לעדות:

טרם שאדרש לטענות הצדדים לפי סידרן אקדים ואתייחס לשאלת כשירותו של אמריה  לעדות.

מבחינה לוגית, יש להקדים הכרעה זו לכל דבר ועניין כיוון ששאלת כשירותו  משליכה על שאלת נטלי ההוכחה העולה כבר בשאלת ההתיישנות הצפויה להידון כטענה מקדמית בפרק הבא.

אין חולק כי שני אנשי המפתח לבירור המחלוקת בתיק זה הינם אמריה ומיכאלי.

אמריה הוא שניהל באופן אישי את מערכת היחסים עם מיכאלי הן זו העסקית והן זו האישית.

אמריה הוא לבדו חתום מטעם התובעים על מסמך היסוד של התביעה, היינו מוצג 4 המעלה על הכתב את ההלוואות שניתנו למיכאלי. רישומם של יתר התובעים על גבי מוצג 4 נעשה רק באופן פורמלי מבלי שאלה נכחו בחתימתו או אפילו בעיצובו.

אמריה, רשם את שמותיהם על גבי מוצג 4 ואולם לא שיתף אותם במלוא רזיה של מערכת היחסים שהיתה לו עם מיכאלי. לעניין זה, ראה עדותה של פולדי מפרוטוקול יום 28.3.12.

לכן, אך טבעי היה הוא כי אמריה הוא שיופיע כעד המפתח בתיק מטעמם של התובעים.

למרות זאת לא הופיע אמריה לעדות. במקומו מסר בנו אהוד סבירסקי תובע מס' 2 (להלן: " אהוד") את העדות המרכזית.

אהוד טען בתצהירו כי נטל על עצמו את הטיפול בעניין לאור מצבו הבריאותי של אמריה אביו שאובחן שנתיים קודם לכן כסובל מ"דמנציה קלה". בעניין זה  מסתמך אהוד על שני מוצגים רפואיים. לדבריו, הינו מעורה בפרטי הנושאים העומדים על הפרק שכן אמריה נהג לשתפו בכל ענייניו, לרבות במערכת היחסים שהתקיימה בינו לבין מיכאלי.

 טענה זו אינה מקובלת על מיכאלי הטוען כי אמריה מסוגל היה להופיע לעדות בבית המשפט שכן להערכתו מצבו הקוגניטיבי מאפשר זאת. מיכאלי טוען כי הפרטים עליהם מעיד אהוד לא היו בידיעתו והוא לא שותף במערכת היחסים העסקית והאישית שהתנהלה בינו לבין אמריה.

בשאלה זו, הנוגעת למצבו הרפואי של אמריה הוצגו לפני מוצגים 15-16. מוצג 15 הינו מסמך שנערך על-ידי ד"ר גורביץ' מהמרכז הפסיכו-גריאטרי ע"ש פרופסור מרגולץ, ליד המרכז הרפואי בתל-אביב, מתאריך 18.01.10. ממנו עולה כי אמריה הינו יליד שנת 1926 וסובל מדמנציה, המשקפת פגיעה קלה בתפקוד המכונה "A.E.D.L". באבחנה נרשם, כי קיימת שכחה לטווח הקצר בשנתיים האחרונות וקשיי התמצאות בסביבה מוכרת.

במוצג מספר 16, שנערך ביום 31.10.10 נרשם כי אמריה סובל מאלצהיימר ומקבל טיפול תרופתי וקיימת ירידה מבחינה קוגניטיבית.

המסמכים הרפואיים אינם מתייחסים ישירות לכשירותו של אמריה לעדות. אהוד גם הוא אינו טוען בעדותו להעדר כשירות מוחלטת. נהפוך הוא. בעדותו נטען כי גם בעת מסירת העדות (18.7.11 מסוגל עדיין אמריה לתרום מידיעתו ונסיונו וביניהם מתקיימות התייעצויות שוטפות.

בנסיבות אלה, אין מקום לקביעה פרילימינרית בדבר העדר כושר מבחינתו של אמריה ויהיה צורך לשקול את החלטתו שלא להעיד ומשמעותה הראייתית ביחס לכל אחת מעילות התביעה בהמשך.

מדובר אם כן בבחירה חופשית שנעשתה מצידו של אמריה, שכן אם נאמר כי הדברים נעשו ללא ידיעתו יהא בכך כדי להשליך באופן דרמטי על החלטת יתר התובעים לנהל את ההליך כאן.